Kidouchine
Daf 16a
משנה: נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחֵרָיוּת נִקְנִין בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. וְשֶׁאֵין לָהֶן אַחֵרָיוּת אֵינָן נִקְנִין אֶלָּא בִּמְשִׁיכָה. נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶן אַחֵרָיוּת נִיקְנִין עִם נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחֵרָיוּת בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. וְשֶׁאֵין לָהֶן אַחֵרָיוּת זוֹקְקִין אֶת הַנְּכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחֵרָיוּת לִישָּׁבַע עֲלֵיהֶן.
Traduction
On acquiert les immeubles par un des 3 moyens suivants: l’argent, l’acte de vente, ou la hazaqah. Il n’y a qu’un moyen d’acquérir les meubles; c’est l’attraction. Si l’on achète en même temps un meuble et un immeuble, on peut employer pour ce dernier un des 3 moyens susdits. D’autre part, si un plaideur est obligé de prêter serment pour un meuble, on peut l’obliger de prêter en même temps serment pour l’immeuble (95)On ne le défère pas pour un procès ne concernant qu'un immeuble..
Pnei Moshe non traduit
מתני' נכסים שיש להן אחריות. היינו קרקעות ועל שם שהמלוה סומך עליהן לפי שקיימים ועומדים וחוזר עליהן לטרוף מן הלקוחות כשלא ימצא כלום ללוה נקראו אחריות מלשון חזרה אחריהן:
בכסף. והני מילי במקום שאין רגילין לכתוב שטר אבל במקום שרגילין לכתוב שטר לא קנה עד שיכתוב השטר:
בשטר. שכותב על הנייר או על החרס שדי נתונה לך שדי קנויה לך ומוסרו לקונה ודוקא במתנה נקנה הקרקע בשטר אבל במכירה עד שיתן את הכסף דלא גמר מוכר ומקנה עד דמקבל דמים אלא אם כן מוכר שדהו מפני רעתה דבהא קני בשטר לחודיה:
ובחזקה. כגון שחפר בקרקע מעט או נעל וגדר ופרץ כל שהוא בפני המוכר ואם היה שלא בפניו צריך שיאמר לילך חזק וקני ובבבלי יליף שהקרקע נקנית בחזקה דכתיב וירשתם אותה וישבתם במה ירשתם בישיבה:
ושאין להם אחריות אין ניקנין אלא במשיכה. דכתיב או קנה מיד עמיתך דבר שאפשר לתתו מיד ליד אינו נקנה אלא בנתינה מיד ליד:
נקנין עם נכסים שיש להן אחריות. אם מכר מטלטלין עם הקרקע כיון שקנה לוקח הקרקע באחד משלשה קנינים הללו נקנו מטלטלין עמה והוא שיאמר לו קנה אותן אגב קרקע ונפקא לן מקרא דכתיב בד''ה ויתן להם אביהם מתנות רבית לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערים בצורות:
ושאין להן אחריות זוקקין את הנכסים כו'. דאף על גב דאין נשבעין על הקרקעות היכא דטענו מטלטלין וקרקעות ונתחייב לישבע על המטלטלין זוקקין המטלטלין את הקרקעות לישבע עליהן ע''י גלגול שבועה ולמדנו זה מסוטה כדקאמר בגמרא:
הלכה: נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחֵרָיוּת כול'. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ קוֹנִין בִּשְׁלִיפַת הַמִּנְעַל. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל הַגְּאוּלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וגו'. מִי שָׁלַף. תַּמָּן אָֽמְרִין. רַב וְלֵוִי. חַד אָמַר. הַקּוֹנֶה. וְחַד אָמַר. הַמַּקְנֶה. וְאַתְייָן אִילֵּין פְּלוּגְוָותָא כְּאִינּוּן פְּלוּגְוָותָא. דְּתַנֵּי. בּוֹעַז נוֹתֵן לַגּוֹאֵל. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. הַגּוֹאֵל נָתַן לְבוֹעַז.
Traduction
En principe, on acquérait en déchaussant le soulier, comme il est dit (Rt 4, 7): Voici ce qui se passait autrefois en Israël, pour le rachat (la vente), ou l’échange (le remplacement), l’homme tirait sa chaussure, etc. Qui opérait le déchaussement? (Etait-ce le vendeur ou l’acquéreur)? On a enseigné ailleurs qu’il y a discussion à ce sujet entre Rav et Levi: selon le premier, c’est l’acquéreur; selon l’autre, c’est le vendeur. Cette discussion est conforme à la suivante, car il a été enseigné: Booz donna (une somme) au parent de Ruth; selon R. Juda, le parent donna à Booz. Plus tard, les acquisitions se firent par des contrats – (96)Suivent deux passages déjà traduits, l'un en (Ketubot 2, 10), fin, l'autre ci-dessus, 3..
Pnei Moshe non traduit
גמ' בראשונה היו קינין. זה מזה מקח או מתנה בשליפת המנעל כדכתיב וזאת לפנים בישראל:
על הגאולה. זו מכירה ועל התמורה זו חליפין:
תמן אמרין רב ולוי. פליגי בהא:
הקונה. בכליו של קונה נקנה דניחא ליה לקונה דליהוי המקנה קונה הכלי כי היכי דליגמר ליה וליקניה המקח:
וחד אמר המקנה. בכליו של מקנה דבההיא הנאה דמקבל הקונה הכלי מיניה גמר ומקני ליה:
דתני בועז נתן לגואל. דכתיב וישלף נעלו הוא שלף ונתן להגואל וכמ''ד הקונה:
ר''י אומר הגואל נתן לבועז. וכמ''ד המקנה:
רַב יְהוּדָה שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי לָֽעְזָר. הָאַחִין שֶׁחָֽלְקוּ וְאַחַר כָּךְ יִיבֵּם אֶחָד מֵהֶן. אָמַר לֵיהּ. כְּנִכְסֵי כוּלָּם כְּנִכְסֵי הַמֵּת. עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל אָמַר. מְצוּיַת דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָֽעְזָר. וְלֹא שַׁנְייָא. הִיא שֶׁחָֽלְקוּ וְאַחַר כָּךְ יִיבֵּם אֶחָד מֵהֶן. הוּא שֶׁיִיבֵּם אֶחָד מֵהֶן 16a וְאַחַר כָּךְ חָֽלְקוּ. זָכוּ כּוּלָּן בְּנִיכְסֵי הַמֵּת. וְלָמָּה אָמַר לֵיהּ. מַה דִשְׁאָלֵיהּ אֲגִיבֵהּ. וְלָמָּה לֹא שְׁאָלוֹ לְהָ דְאָמַר רִבִּי אַבִּינָּא בְשֵׁם רִבִּי אַסִּי. בְּכוֹר שֶׁחָלַק כְּפָשׁוּט חֲזָקָה ווִיתֵּר.
Traduction
R. Juda fit demander à R. Eléazar: Si des frères ont partagé l’héritage provenant de leur père, puis l’un d’eux a épousé sa belle-sœur qui lui incombait par lévirat, héritera-t-il la part totale qui lui revient du frère défunt comme époux de la veuve (levir), ou non (en raison du partage à accomplir entre les survivants avant le lévirat)? -Non, fut-il répondu, on distribuera la part du frère défunt au même titre que l’héritage total du père. Oula b. Ismaël dit: Comment peut-on justifier la fin de l’opinion de R. Eléazar, et n’y a-t-il pas de distinction entre le cas où le partage des biens a précédé le lévirat, et celui où le lévirat a été accompli avant le partage, de sorte qu’en tous cas les biens du défunt frère seront à répartir entre tous? Pourquoi donc s’est-il exprimé vaguement? Sur la question posée, R. Eléazar a répondu (sans qu’il soit question de distinguer entre le lévirat préalable ou non). -Mais pourquoi R? Juda n’a-t-il pas posé la question sur ce sujet? -Elle était inutile, comme R. Abina au nom de R. Assé s’est exprimé sur ce sujet (92)B., Baba Batra 126.: Lorsqu’un fils aîné a pris sur l’héritage paternel une simple part (égale à celle de ses frères), il y a présomption qu’il a renoncé à recevoir davantage (de même ici, comme après le lévirat, lorsque le frère lévir qui avait droit aux biens du défunt n’a pas pris au-delà de son avoir, tout l’héritage paternel a été réparti en parts égales entre les survivants; il y a présomption de maintenir cette répartition).
Pnei Moshe non traduit
האחין שחלקו. בנכסי אביהן ואח''כ ייבם אחד מהן אשת אחיו וכגון שבשעת חלוקה כבר מת אחיו ומן הדין היבם זכה בנכסי אחיו המת והכא שחלקו כלן בשוה ואח''כ ייבם ומיבעיא ליה לרב יהודה אם אמרינן דויתר בחלקו ודמיא להא דאמרי' גבי בכור שנטל חלק כפשוט ויתר ואינו נוטל שוב חלק בכורה כדלקמן וה''נ הואיל וחלק כל הנכסים וחלק אחיו המת בתוכן עם שאר אחיו בשוה ויתר בירושת אחיו וזכו כלן בנכסי המת וחלוקתן קיימת או דילמא דאמרינן מכיון שעדיין לא ייבם בשעת החלוקה ולא נתבררה ירושתו בנכסי אחיו המת לא הפסיד וכשמייבם אח''כ זוכה בנכסי אחיו:
א''ל כנכסי כלם כנכסי המת. כלומר כחלוקתן בכל הנכסים כך חולקין בנכסי אחיו המת והגדול שבהן ויתר חלקו וחולקין כלם בשוה:
מצוית דעתיה על דרבי אלעזר. וכי אתה יכול לעמוד על סוף דעתו של ר''א וקס''ד דעולא בר ישמעאל מדסתם רבי אלעזר דבריו ולא השיב לו שאפילו בייבם ואח''כ חלקו ויתר ש''מ דדעתו לחלק ביניהן והלכך קא מתמה עליו וקאמר דלא שנייא דאין חילוק ביניהם והיא שחלקו ואח''כ ייבם והיא שייבם ואח''כ חלקו בין כך ובין כך זכו כלן בנכסי המת א''נ מצוית דעתיה על דר''א לכשתמצא לדעתו אין חילוק אליביה בין שחלקו ואח''כ ייבם כו':
ולמה אמר ליה. סתם:
מה דשאלי' אגיבה. מה ששאלו השיבו ולא דדעתו שלר''א לחלק ביניהן:
ולמה לא שאלו לה. לזה החלוקה בייבם ואח''כ חלקו וקאמר הש''ס דהא פשיטא להו כדאמר ר' אבינא גבי בכור שנטל חלק כפשוט ואפי' בשדה אחת חזקה וויתר בכל הנכסים כלן וה''נ הואיל וכבר ייבם והיה מגיע לו נכסי אחיו המת ואעפ''כ חלק עם אחיו כל הנכסים בשוה חזקה ויתר חלקו מירושת אחיו:
רַב יְהוּדָה שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי לָֽעְזָר. הָאַחִין שֶׁחָֽלְקוּ. אָמַר לֵיהּ. חוֹלְקִין מַה שֶׁעֲלֵיהֶן וְאֵין חוֹלְקִין לֹא מַה שֶׁעַל בְּנֵיהֶן וְלֹא מַה שֶׁעַל בְּנוֹתֵיהֶן. רִבִּי אִימִּי אוֹמֵר. הָעוֹשֶׂה שׁוֹם לְבֵיתוֹ מֵבִיאִין שׁוֹם לְעַצְמָן לָאֶמְצַע וְחוֹלְקִין. הָעוֹשֶׂה קַטֶלָּא לְבֵיתוֹ אֵין מֵבִיאִין לָאֶמְצַע וְחוֹלְקִין. בִּרְאוּיָה לְהִשְׁתַמֵּשׁ בַּחוֹל. אֲבָל בִּרְאוּיָה לְהִשְׁתַמֵּשׁ בָּרֶגֶל מֵבִיאִין לָאֶמְצַע וְחוֹלְקִין. רִבִּי מָנָא אָמַר. כְּלֵי רֶגֶל חוֹלְקִין. כְּלֵי שַׁבָּת צְרִיכָא. רִבִּי אָבִין פְּשִׁיטָא לֵיהּ. בֵּין כְּלֵי רֶגֶל בֵּין כְּלֵי שַׁבָּת מֵבִיאִין לָאֶמְצַע וְחוֹלְקִין. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. אִילֵּין בּוֹלָסְייָא. אָמַר לֵיהּ. חֲכִים אַתְּ דְּאִית לָךְ בּוֹלָסִּיין סַגִּין. אָמַר לֵיהּ. מֵבִיאִין וְחוֹלְקִין.
Traduction
– R. Juda demanda à R. Eléazar: si des frères, après avoir été un temps associés pour jouir des biens de leur père, veulent se séparer, comment y procèdent-ils? Ils partageront, fut-il répondu, la valeur des effets qu’ils portent sur eux, non ceux de leurs fils ou de leurs filles (réciproquement abandonnés). R. Imi dit: en un tel cas d’association, celui qui a fait faire des effets de prix à sa femme devra porter à son propre compte cette valeur, comptée pour une part qui lui incombe à moitié; mais si un bijou a été donné dans ces conditions à la femme, on ne sera pas tenu de compter le montant pour le partager, à condition qu’il s’agisse d’un objet servant même la semaine (définitivement acquis par la femme), non s’il s’agit d’un bijou des fêtes: il faudra alors le partager. R. Mena dit: pour un vêtement servant seulement aux jours de fête, il faudra porter la valeur en compte de partage; mais la question est de savoir si le vêtement des Shabats (assez fréquent) devra être porté en compte de partage, ou tenu pour acquis? Il est évident, dit R. Abin, que l’on devra porter en compte de partage les objets servant le Shabat, et même ceux des jours de fête. R. Zeira demanda en présence de R. Mena comment il faut considérer le miroir belo''? (Est-ce un bien à partager, ou un ornement acquis)? -Tu sais bien, répondit R. Mena, qu’il y a beaucoup de miroirs, et certes il faut les reporter en compte de partage (vu leur valeur).
Pnei Moshe non traduit
האחין שחלקו. מה הוא ששמין ביניהן:
חולקין מה שעליהן. שמין אותן וחולקין ביניהן ואין חולקין לא לבגדים שעל בניהן ושעל בנותיהן שקנו להן מתפיסת הבית אין שמין להן:
העושה שום לביתו. עשה בגדים לאשתו והן שוין שומא הרבה מביאין זה השום לעצמן לאמצע כלומר לחלוקתן וחולקין דדמי לבגדי שבת ורגל דשמין אותן:
העושה קטלא לביתו. תכשיט כמו בקטלא שעל צוארה. אין מביאין לאמצע וחולקין. שזכתה בה אשתו ודוקא בראויה להשתמש בחול אבל אם חשוב הוא וראוי להשתמש ברגל מביאין לאמצע וחולקין:
כלי שבת צריכא. בגדי שבת שעליהן מיבעיא היא אם הוא לאמצע או דזכו בהן:
אילין בולסייא. המראות של זכוכית מהו אם שמין אותן לאמצע או כל אחת מהן זכתה בשלה דכתכשיטי חול הן חשובין. במ''ר יקרות וקפאון אלו דברים שהן מכוסין מכם בעה''ז עתידין הן להיות צפין לכם כהדין בולוס:
חכים את. ניכר אתה שיש לך מן אלו התכשיטין הרבה ודרך שחוק השיבו על שנסתפק לו בזה כדא''ל אח''ז שבודאי מביאין אותו לב''ד ושמין לאמצע וחולקין:
רַב יְהוּדָה שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי לָֽעְזָר. מָהוּ לִגְבוֹת מִן הָעֲבָדִים בְּקַרְקָעוֹת. אָמַר לֵיהּ. גּוֹבִין מִן הָעֲבָדִים בְּקַרְקָעוֹת. הוֹרֵי רִבִּי לָֽעְזָר לְאִילֵּין דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי לִגְבוֹת מִן הָעֲבָדִים בְּקַרְקָעוֹת.
Traduction
– R. Juda dit encore demander à R. Eléazar: est-il permis pour le paiement d’une créance, de réclamer des esclaves (93)Cf. ci-dessus, 3. au même titre que des immeubles? -Oui, fut-il répondu, ils valent comme tels, et c’est aussi ce qu’a enseigné R. Eléazar aux disciples de l’école de R. Yanaï.
Pnei Moshe non traduit
מהו לגבות. בעל חוב מן העבדים כקרקעות:
רַב יְהוּדָה שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי אֶלְעָזָר. הָאַנָּס וְהַגּוֹזְלָן וְהַגַּנָּב. אָמַר לֵיהּ. חֲזָקָה שֶׁאֵין הַבְּעָלִים מְיטַפְּלִין בְּמֵיתָה. וּמְנַיִין שֶׁאֵין הַבְּעָלִים מְיטַפְּלִין בְּמֵיתָה. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. חַיִים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם. וְלֹא מֵתִים. עַד כְּדוֹן גְּנֵיבָה. גְּזֵילָה. אָמַר רִבִּי אָבוּן. וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵילָה אֲשֶׁר גָּזַל. בְּעֵייְנָהּ.
Traduction
R. Juda fit enfin demander à R. Eléazar (94)Cf. J., Baba Qama1, 1, fin ( 2c).: Comment règle-t-on le dommage causé par un brigand, ou un voleur, ou celui qui enlève de force du bétail ou d’autres objets détériorés? (Tient-on compte de la valeur soit des objets restant, soit de la chair de l’animal, ou bien le voleur sera-t-il tenu de restituer les objets primitifs)? Il y a présomption, fut-il répondu, que le maître n’est pas associé au préjudice (mort de la bête, ou bris d’objets, causé par le vol). Et d’où sait-on que le maître n’y est pas associé? De ce qu’il est dit (Ex 22, 3), répond R. Aba b. Mamal, vivant, il paiera double, d’où l’on infère que le paiement se fera pour un animal en vie, non mort. Cette explication est légitime pour le vol; d’où le sait-on pour le brigandage (avec violence)? C’est que, dit R. Aboun, il est écrit (Lv 5, 23): Il restituera le vol qu’il a enlevé, pour bien spécifier qu’il faut rendre les objets tels qu’ils étaient primitivement (sans modification).
Pnei Moshe non traduit
האנס והגזלן והגנב. שגנבו וגזלו בהמה וכלים ונפחתו מהו אם שמין הנבלה והשברים לבעלים בדמים או שצריכין לשלם הבהמה וכלים מעולין והנבלה והשברים שלהן:
א''ל חזקה שאין הבעלים מטפלין במיתה. בגנב וגזלן:
חיים שנים ישלם. כתיב בגניבה חיים ולא מתים שא''צ ליקח ממנו הנבלה והשברים בדמים:
עד כדון גניבה גזילה. מנין:
אשר גזל בעיינה. כמו שהיתה בשעה שגזל:
Kidouchine
Daf 16b
חָֽזְרוֹ לִהְיוֹת קוֹנִין בִּקְצִצָה. מָהוּ 16b בִקְצִצָה. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אָדָם מוֹכֵר שְׂדֵה אֲחוּזָּתוֹ הָיוּ קְרוֹבָיו מֵבִיאִין חָבִיּוֹת וּמְמַלִּין אוֹתָן קְלָיוֹת וְאֶגּוֹזִים וְשׁוֹבְרִין לִפְנֵי הַתִּינּוֹקוֹת. וְהַתִּינּוֹקוֹת מְלַקְּטִין וְאוֹמְרִים. נִקְצַץ פְּלוֹנִי מֵאֲחוּזָּתוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה מַחֲזִירָהּ לוֹ הָיוּ עוֹשִׂין כָּךְ וְאוֹמְרִים. חָזַר פְּלוֹנִי לַאֲחוּזָּתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. אַף מִי שֶׁהוּא נוֹשֶׂה אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ הָיוּ קְרוֹבָיו מֵבִיאִין חָבִיּוֹת וּמְמַלִּין אוֹתָן קְלָיוֹת וְאֶגּוֹזִים וְשׁוֹבְרִין לִפְנֵי הַתִּינּוֹקוֹת. וְהַתִּינּוֹקוֹת מְלַקְּטִין וְאוֹמְרִים. נִקְצַץ פְּלוֹנִי מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה מְגָֽרְשָׁהּ הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן וְאוֹמְרִים. חָזַר פְּלוֹנִי לְמִשְׁפַּחְתּוֹ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
חזרו להיות קונים בקצצה. כדמפרש ואזיל שעשו הדבר לסימן ולזכר בשעת המכירה ובשעת החזרה כמפירש לעיל בסוף פרק האשה שנתאלמנה:
חָֽזְרוֹ לִהְיוֹת קוֹנִים בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. בְּכֶסֶף. שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ. זֶה הַכֶּסֶף. וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם אֵילּוּ עֵידֵי הַשְּׁטָר. וְהָעֵד עֵדִים. אֵילּוּ עֵידֵי חֲזָקָה. אוֹ אֵינָן אֶלָּא עֵידֵי הַשְּׁטָר. כְּבָר כָּתוּב וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
חזרו להיות קונים בכסף ובשטר ובחזקה. וסמכוהו אמקרא שדות בכסף יתנו כו' כמבואר לעיל הלכה ג':
רִבִּי יָסָא בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא בַּר תַנְחוּם רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין קַרְקַע נִקְנֶה בְּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה. מַה טַעֲמָא. שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ. וּפְלִיג עַל הַהִיא דְאָמַר רִבִּי חֲנִינָה. כָּל שְׁקָלִים שֶׁכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה סְלָעִים. וּבַנְּבִיאִים לִיטְרִין. וּבַכְּתוּבִים קִינְטֵירִין. חוּץ מִשִּׁיקְלֵי עֶפְרוֹן. מַה טַעֲמָא. בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנּוּ לִי. וְלֹא דַמְייָא. תַּמָּן כְּתִיב כֶּסֶף וְהָכָא כְּתִיב שְׁקָלִים. הָתִיבוּן. הֲרֵי אוֹנֵס. הֲרֵי אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא כֶּסֶף וְאַתְּ אָמַר שְׁקָלִים.
Traduction
vide
וְלֹא כְרִבִּי לִיעֶזֶר. דְּרִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. הִילּוּךְ קוֹנֶה. דְּתַנֵּי. הִילֵּךְ בְּשָׂדֶה לְאוֹרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ קָנָה עַד מָקוֹם שֶׁהִילֵּךְ. דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לֹא קָנָה עַד שֶׁיַּחֲזִיק. הַכֹּל מוֹדִין בְּמוֹכֵר שְׁבִיל לַחֲבֵירוֹ כֵּיוָן שֶׁהִילֵּךְ בּוֹ קְנָייוֹ. מַה טַעֲמָא. קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ וגר'.
Traduction
vide
בִּשְׁטָר. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. בִּשְׁטָר עַל מְנָת שֶׁלֹּא לִיתֵּן כֶּסֶף. אֲבָל בִּשְׁטָר עַל מְנָת לִיתֵּן כֶּסֶף לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּתֵּן כֶּסֶף. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֲפִילוּ לֹא נָתַן כֶּסֶף קָנָה. מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְרִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה. מָכַר לוֹ עֶשֶׂר שָׂדוֹת כְּאַחַת כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִיק בְּאַחַת מֵהֶן הֶחֱזִיק בְּכוּלָּם. אֲבָל אִם לֹא נָתַן לוֹ אֶלָּא דְמֵי אַחַת מֵהֶן אוֹ שֶׁלֹּא כָתַב לוֹ אוֹנוֹ אֶלָּא עַל אַחַת מֵהֶן לֹא קָנָה אֶלָּא אוֹתָהּ שֶׁמָּכַר לוֹ בִּלְבַד. וְכִי יֵשׁ אוֹנֵי בְּלֹא כֶסֶף. אִין תֵּימַר. בְּשֶׁנָּתַן לוֹ דְמֵי כוּלָּם אֲנָן קַייָמִין. לֹא אָמַר אֶלָּא. דְּמֵי אֶחָד מֵהֶן. אֶלָּא אוֹ הָדָא אוֹ הָדָא.
Traduction
Par un contrat'' est-il dit. R. Jérémie avait cru devoir dire que le contrat suffit à constituer l’acquisition lorsqu’il ne s’agit pas d’argent à verser (d’un simple don); mais lorsque le contrat a pour conséquence une remise d’argent (s’il s’agit d’une vente), l’acquisition sera seulement achevée lors du versement de la somme d’argent (qui achève la cession). -Non, disent R. Yona et R. Yossa; selon tous deux, même avant la remise de l’argent, l’acquisition est complète par le contrat. L’enseignement suivant (97)Tossefta à Baba Batra ch. 9. confirme l’avis de R. Yona et R. Yossa: Lorsqu’on a vendu à son prochain dix champs à la fois, dès que celui-ci a pris possession de l’un d’eux, il est réputé les avoir acquis tous; mais s’il n’a versé que le montant de l’un d’eux, ou s’il a seulement rédigé l’acte d’achat wnh pour l’un d’eux, ce champ seul sera tenu pour acquis. Or, si le contrat seul ne suffisait pas pour acquérir, il ne saurait être question d’un acte de vente pour un seul champ (l’acte seul étant nul); et l’on ne saurait supposer que cette rédaction restreinte d’acte pour un seul champ sous-entend le versement des sommes d’argent pour le tout, puisqu’il a été dit d’abord que l’on a versé seulement le prix d’un champ: c’est donc qu’il suffit, pour l’acquisition, d’employer l’un ou l’autre mode (le paiement ou le contrat).
Pnei Moshe non traduit
ר' ירמיה סבר מימר. דוקא בשטר ע''מ שלא ליתן כסף שהוא שטר מתנה אבל בשטר ע''מ ליתן כסף שהוא במכר לא קנה בשטר לחודיה עד שיתן הכסף דלא גמר המוכר ומקנה עד שיקבל מעות:
אפילו לא נתן כסף קנה. בשטר לחודיה:
מתניתא. ברייתא דלקמיה מסייעה לרבי יונה ורבי יוסי:
החזיק בכלן. והוא שנתן לו דמי כלן אבל אם לא נתן לו אלא דמי אחת מהן או שלא כתב לו שטר אלא על אחת לא קנה אלא אותה שדה בלבד:
וכי יש אוני בלא כסף. ואי אמרת דשטר לחודיה אינו קונה אפילו אותה שכתב עליה אונו לא ליקני דהא שטר בלא כסף לאו כלום הוא:
אין תימר בשנתן לו דמי כלם אנן קיימין. כלומר וכ''ת דהאי או שלא כתב לו אונו אלא על אחת מהן אנתן לו דמי כלם קאי וה''ק אבל אם לא נתן לו אלא דמי אחת מהן אי נמי נתן לו דמי כלם ולא כתב אוני אלא על אחת מהן:
לא אמר אלא דמי אחת מהן. כלומר הא לא קתני הכי דהא קאמר לא נתן לו אלא דמי אחת מהן או שלא כתב לו אוני משמע או או קאמר דאי ארישא בשנתן לו דמי כלן הכי הוה ליה למיתני לא כתב לו איני אלא על אחת מהן או שלא נתן לו אלא דמי אחת מהן אלא לאו ש''מ או הדא או הדא או כסף או שטר בלא כסף מהני וכרבי יונה ורבי יוסי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source